הספורט המוטורי תופס תאוצה בשנים האחרונות. ניתן להבחין ביותר ויותר מסלולי קרטינג חדישים, החשיפה לכך עולה ועימה גם בעיות חדשות שטרם נלקחו בחשבון.
להלן מקרה שארע : נערה בת 16 אשר השתתפה ביום כיף בפארק שעשועים במרכז הארץ, החליטה לנסות וליהנות בביתן מכוניות הקארטינג. כשהגיעה תורה, עלתה על אחת המכוניות, חגרה את חגורת הבטיחות והחלה בנסיעה. למזלה הרע של הנערה נתפס שערה הארוך בין גלגלי מכונית הקארטינג, עובדה שגרמה למכונית להיזרק מהמסלול לעבר המעקה. הנערה נזרקה קדימה ונחבטה קשות בכל חלקי גופה. קיימת אימרה שטוענת כי במקום שבו עוסקים באשמה, איש לא לוקח אחריות. קחו למשל את מדינת ניו זילנד, בה לא עוסקים כלל בשאלה מי אשם. במקרים בהם אדם נפגע בפארק שעשועים, הוא זכאי לקבל פיצויים על נזקיו - נקודה. ובמילים אחרות, מפעיל פארק השעשועים לוקח אחריות על הבאים בשעריו. אלא שכאן אצלנו, במדינת ישראל, אדם שנפגע בפארק שעשועים, נאלץ לנהל עצמו בדרכים הנפתלת של דיני הנזיקין, ירושת המנדט הבריטי. על הנפגע להצטייד בהוכחות ובחוות דעת מומחים כי מפעילי פארק השעשועים אשמים. לעיתים יקבע השופט כי יש לנכות מהפיצויים את שיעור אשמתו התורמת של הנפגע. כמו במקרה הנערה שהובא כאן.
כשמדובר בתאונה הנגרמת ברכב מנועי, יש במדינתנו זכות מוחלטת לניזוק לקבל פיצויים על נזקיו מחברת ביטוח החובה. אם אין לרכב ביטוח חובה, הגוף המפצה הוא קרנית, קרן שהוקמה על פי חוק, כדי לפצות נפגעים ברכב שמפעילו לא רכש עבורו ביטוח חובה.
בבית משפט השלום בתל אביב טענה הנערה הנפגעת כי מכונית הקרטינג היא רכב מנועי לכל דבר ועניין כך שזכותה לפיצויים ברורה וחד משמעית וכמו כן לא מוטלת עליה כל חובה להוכיח כי מפעילי הפארק אשמים. מאחר ומפעילי פארק השעשועים לא ביטחו את הרכב בביטוח חובה, היא זכאית לפיצויים מקרנית.
מבחינה משפטית, טען השופט, כי רכב מנועי לצרכי ביטוח חובה הוא רכב הממלא אחר שלושה תנאים: עליו להיות מסוגל לנוע בכוח מכני, על פני הקרקע ולשמש לתחבורה יבשתית. בעניין זה קבע השופט, אין מחלוקת כי מתקיימים שני היסודות הראשונים, הקרטינג הוא רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע. מדובר ברכב מסוג הונדה, עם מנוע בנזין המסוגל להגיע ל - 43 קמ"ש. הרכב מצויד בכל המערכות הקיימות אצל מכונית רגילה: 4 גלגלים וצמיגים, מערכת בלמים, דלק והיגוי, מתלים, שילדה, מערכת תמסורת, חגורות בטיחות, מושבים ומערכת חשמל. רכב הקרטינג כשיר לנוע על פני הקרקע, ללא כל מגבלה לנהיגה בכל כביש ושטח ברכבי הארץ.
על השאלה האם רכב הקרטינג משמש לתחבורה יבשתית. ענה השופט בשלילה. בדרישה שהרכב המנועי ישמש לתחבורה יבשתית הכוונה היא ל"העברת אנשים ממקום למקום במובן הגיאוגרפי, כלומר הובלה שהיא ביטוי לסיכון תעבורתי. מטרת הקרטינג, הבהיר השופט, היא לשעשועים והוא מהווה חלק ממתקן שעשועים, אחד מיני כמה המצויים בפארק. מדובר בנסיעה קצרה בת דקה וחצי במסלול מתוחם במגן ברזל. מכוניות הקרטינג אינן יכולות לחרוג מהמסלול שהותווה להן.
לסיכום, קבע השופט כי הנערה נפגעה באתר בילוי ונופש. כל שהדרך היחידה בה תוכל לפעול היא בדיני הנזיקין הכלליים. ובמילים אחרות, תאונות מסוג זה אינן חוסות תחת ביטוח החובה. לעניין זה אין הבדל בין פגיעה מקרטינג, רכבת הרים או כל מתקן אחר בפארק השעשועים. מבקרי הפארק הנוסעים בקרטינג אינם עושים זאת למטרות תחבורה, אלא למטרות הנאה מעצם הנסיעה. ייעודו של הקרטינג, במובהק, למטרות שעשועים, לשם כך נוצר ולשם כך נועד.
להלן מקרה שארע : נערה בת 16 אשר השתתפה ביום כיף בפארק שעשועים במרכז הארץ, החליטה לנסות וליהנות בביתן מכוניות הקארטינג. כשהגיעה תורה, עלתה על אחת המכוניות, חגרה את חגורת הבטיחות והחלה בנסיעה. למזלה הרע של הנערה נתפס שערה הארוך בין גלגלי מכונית הקארטינג, עובדה שגרמה למכונית להיזרק מהמסלול לעבר המעקה. הנערה נזרקה קדימה ונחבטה קשות בכל חלקי גופה. קיימת אימרה שטוענת כי במקום שבו עוסקים באשמה, איש לא לוקח אחריות. קחו למשל את מדינת ניו זילנד, בה לא עוסקים כלל בשאלה מי אשם. במקרים בהם אדם נפגע בפארק שעשועים, הוא זכאי לקבל פיצויים על נזקיו - נקודה. ובמילים אחרות, מפעיל פארק השעשועים לוקח אחריות על הבאים בשעריו. אלא שכאן אצלנו, במדינת ישראל, אדם שנפגע בפארק שעשועים, נאלץ לנהל עצמו בדרכים הנפתלת של דיני הנזיקין, ירושת המנדט הבריטי. על הנפגע להצטייד בהוכחות ובחוות דעת מומחים כי מפעילי פארק השעשועים אשמים. לעיתים יקבע השופט כי יש לנכות מהפיצויים את שיעור אשמתו התורמת של הנפגע. כמו במקרה הנערה שהובא כאן.
כשמדובר בתאונה הנגרמת ברכב מנועי, יש במדינתנו זכות מוחלטת לניזוק לקבל פיצויים על נזקיו מחברת ביטוח החובה. אם אין לרכב ביטוח חובה, הגוף המפצה הוא קרנית, קרן שהוקמה על פי חוק, כדי לפצות נפגעים ברכב שמפעילו לא רכש עבורו ביטוח חובה.
בבית משפט השלום בתל אביב טענה הנערה הנפגעת כי מכונית הקרטינג היא רכב מנועי לכל דבר ועניין כך שזכותה לפיצויים ברורה וחד משמעית וכמו כן לא מוטלת עליה כל חובה להוכיח כי מפעילי הפארק אשמים. מאחר ומפעילי פארק השעשועים לא ביטחו את הרכב בביטוח חובה, היא זכאית לפיצויים מקרנית.
מבחינה משפטית, טען השופט, כי רכב מנועי לצרכי ביטוח חובה הוא רכב הממלא אחר שלושה תנאים: עליו להיות מסוגל לנוע בכוח מכני, על פני הקרקע ולשמש לתחבורה יבשתית. בעניין זה קבע השופט, אין מחלוקת כי מתקיימים שני היסודות הראשונים, הקרטינג הוא רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע. מדובר ברכב מסוג הונדה, עם מנוע בנזין המסוגל להגיע ל - 43 קמ"ש. הרכב מצויד בכל המערכות הקיימות אצל מכונית רגילה: 4 גלגלים וצמיגים, מערכת בלמים, דלק והיגוי, מתלים, שילדה, מערכת תמסורת, חגורות בטיחות, מושבים ומערכת חשמל. רכב הקרטינג כשיר לנוע על פני הקרקע, ללא כל מגבלה לנהיגה בכל כביש ושטח ברכבי הארץ.
על השאלה האם רכב הקרטינג משמש לתחבורה יבשתית. ענה השופט בשלילה. בדרישה שהרכב המנועי ישמש לתחבורה יבשתית הכוונה היא ל"העברת אנשים ממקום למקום במובן הגיאוגרפי, כלומר הובלה שהיא ביטוי לסיכון תעבורתי. מטרת הקרטינג, הבהיר השופט, היא לשעשועים והוא מהווה חלק ממתקן שעשועים, אחד מיני כמה המצויים בפארק. מדובר בנסיעה קצרה בת דקה וחצי במסלול מתוחם במגן ברזל. מכוניות הקרטינג אינן יכולות לחרוג מהמסלול שהותווה להן.
לסיכום, קבע השופט כי הנערה נפגעה באתר בילוי ונופש. כל שהדרך היחידה בה תוכל לפעול היא בדיני הנזיקין הכלליים. ובמילים אחרות, תאונות מסוג זה אינן חוסות תחת ביטוח החובה. לעניין זה אין הבדל בין פגיעה מקרטינג, רכבת הרים או כל מתקן אחר בפארק השעשועים. מבקרי הפארק הנוסעים בקרטינג אינם עושים זאת למטרות תחבורה, אלא למטרות הנאה מעצם הנסיעה. ייעודו של הקרטינג, במובהק, למטרות שעשועים, לשם כך נוצר ולשם כך נועד.
מאמר זה נכתב עבור חב' לידר סולושנס בע"מ, המפעילה בין היתר אתרים כגון רכב , קופות גמל , ביטוח בריאות ורבים אחרים.
